פסק-דין בתיק ת"ק 2810-08-12

1.         א.         התובע הינו נהג מונית ובעת שנסע ברח' פינס בגדרה, כחמישה מטרים לפני כיכר הייתה ממוקמת בריכת ביוב בכביש ותוך כדי נסיעה, נשמעה חבטה עזה מתחתית המונית. התובע עצר את המונית והתברר לו, שמכסה בריכת הביוב התרומם בעקבות נסיעתו עליו וכתוצאה מכך נגרם נזק למונית.

            התובע סבור, שהאחריות רובצת על הנתבעת בהיותה רשות מקומית האחראית על הדרכים והמדרכות הציבוריות וככזאת, חלה עליה זהירות מושגית כלפי המשתמשים בדרך וחלה עליה האחריות לטפל במפגעי בטיחות שיש בדרכים.

            מאחר והתובע ייחס לנתבעת רשלנות והתרשלות אשר לא נהגה בסבירות באחזקת ובדיקת המקרקעין שבאחריותה, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לו את נזקיו בסך של 25,135 ש"ח, כפי שפורט בסעיף 46 לכתב התביעה.

            ב.         הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, משום שהיא נקטה באמצעי זהירות נאותים נגד תאונות והיא לא יכולה לדעת את הנסיבות לאירוע ולנזק שנגרם לרכב התובע.

            הנתבעת מכחישה את טענת התובע, שאותו נזק הנטען על ידו, נגרם מהמפגע שמקורו מכסה הביוב.

            זאת ועוד, המוקד העירוני לא קיבל כל הודעה על קיומו של מפגע במקום האירוע ואין לדרוש מהנתבעת לדעת בכל זמן נתון אודות כל מפגע שקיים אם לא מודיעים לה על כך ואם לא מתגלה מפגע זה על ידי בדיקת נציגי הנתבעת.

2.         בחנתי את טענות הצדדים, כפי שהועלו בכתבי הטענות וכמו כן, בחנתי את העדויות ואת חומר הראיות שצורף לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך הדיון ולאחר בחינת ושקילת כל חומר הראיות הנ"ל, אני קובע, שהעובדות והנסיבות מצביעות על כך, שיש להשית אחריות לגרם הנזק הן על התובע והן על הנתבעת ובמקרה זה יש לחלק ביניהם את האחרית באופן כזה, שהתובע ישא באחריות בשיעור של 50% וגם לנתבעת יש לייחס אחריות בשיעור של 50% - זאת מהנימוקים הבאים:

            א.         א)        אין ספק, שלנתבעת אחריות לדרכים אשר בתחום שיפוטה, אולם אחריות זו אינה מוחלטת או אוטומטית וכך גם נקבע בפסיקה, שאמנם חובתה של עירייה לדאוג, שהדרכים שבתחומה תהיינה ראויות לנסיעה בטיחותית, אולם לא ניתן לצפות או לבדוק בכל רגע כל כביש שבתחומה.

            אין גם לדרוש מהנתבעת לפקח בכל דקה ודקה על כביש שבתחומה, אך חובה עליה להסיר מפגע כאשר מוגשת תלונה על קיומו של המפגע ומעת קבלת ההודעה, על הנתבעת לפעול בשקידה הראויה ובזמן סביר על מנת להסיר את המפגע וכאשר מדובר במפגע הנמצא בכביש - זמן התגובה צריך שיהיה קצר ככל האפשר על מנת למנוע תאונות ונפגעים.

                        ב)         מר אשד יהודה, נציג הנתבעת,(להלן:"מר אשד") הפנה תשומת לבו של בית המשפט לאותו מכסה, אשר מעוגן בתוך טבעת מתכת ואין אפשרות שמכסה כזה, במשקל כזה יתרומם. לשם הרמת מכסה כזה דרוש מנוף או הרמה של ג'ק. גם אם התרומם המכסה, אין הוא סבור שהמכסה יכול היה לגרום נזק כפי שעולה מחוות הדעת של שמאי מטעם התובע. גם מר זריהן יצחק, נציג הנתבעת, (להלן:"מר זריהן") העיד על כובד המכסה, שעשוי מבטון ומסביבו טבעת פלדה, אך בכל זאת, אינו מוציא מכלל אפשרות, שמי הגשמים הרבים יכלו לגרום לכך, שצינור ביוב עלה על גדותיו והמים, שיש להם כוח מרימים מכסה.

                                    (עמ' 1 סיפא ועמ' 2 רישא לפ' וראה בעמ' 2 לפ',ש' 26- 28).

ב.         א)        לא הוכח בפני שהנתבעת קיבלה דיווח כלשהו סמוך לפני קרות המקרה הנטען על ידי התובע על מכסה ביוב לא תקין.

             עם זאת, טענת הנתבעת, על כי כבדרך של שיגרה נוהגת היא לערוך סיורים לצורך איתור מפגעים - לא הוכחה. הנתבעת גם לא הציגה בפני אסמכתא כלשהי המצביעה והמוכיחה לבית המשפט מתי כן נבדק הכביש בו אירע האירוע הנטען. הנתבעת גם לא הציגה אסמכתא כלשהי על מנת להוכיח מה אמצעי זהירות נאותים נקטה נגד תאונות בכביש בו אירע האירוע הנטען.

                        ב)         בכתב ההגנה, מטילה הנתבעת ספק אם הנזקים המפורטים בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, אכן הם נזקים כתוצאה מהאירוע הנטען ומוסיפה, שלא ברור כיצד ייתכנו נזקים המפורטים בחוות הדעת שמקורם במכסה ביוב.

             אכן, שאלה היא, כיצד ניזוקו, בין היתר, דלת אחורית שמאלית, דלת קדמית שמאלית אם לטענת התובע, במהלך הנסיעה:"נשמעה חבטה עזה מתחתית הרכב"? (ראה סעיף 12 לכתב התביעה, ההדגשה שלי -ג.ב.). לעניין זה, טען גם מר אשד וגם מר זריהן, שהנזקים הנטענים על ידי התובע לא יכלו לקרות באירוע זה וכתמיכה לדבריו הציג חבילת תמונות, תוך העלאת טענה, שהדלתות נבדקו ולא נמצא שהן נצבעו, אלא הן דלתות מקוריות שנקנו ביום הקניה. (ראה בעמ' 2 לפ',ש' 8- 10, ש' 30- 32 וראה תמונות נ/1).

                        ג)         למרות שמר אשד ומר זריהן העידו, שהדלתות נבדקו ולא נמצא שהן נצבעו והן נראו דלתות מקוריות, מעיד מר אשד בהמשך, ש:" רואים את זה גם בדלתות עצמן, רואים סימנים של צביעה, צבעו את הדלתות האלה בצבע...", אם כי בהמשך אף מניח מר אשד הנחה - בלתי מוכחת- שמשכו את הפגוש על מנת שיוכלו לטעון שהייתה פגיעה. (עמ' 3 לפ', ש' 24- 26, ההדגשה שלי- ג.ב.).

                        ד)         התמונות בלבד, שהגישו נציגי הנתבעת, אין בהן כדי להוכיח אם הנזק הוא תוצאה של אירוע זה או שאין כלל נזק והתשובה לכך הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי על ידי הגשת חוות דעת נגדית, הסותרת את חוות הדעת של השמאי מטעם התובע, משום שמצינו מחוות הדעת מטעם התובע, שהרכב נבדק על ידי השמאי סמוך לאחר האירוע הנטען, קרי ביום 8.2.12 בעוד שהאירוע אירע ביום 1.2.12.

            משלא הוגשה חוות דעת הסותרת את חוות הדעת שהגיש התובע ומאחר והשמאי לא הוזמן על ידי הנתבעת להיחקר על חוות דעתו, אין לי אלא לקבל את תוצאות חוות הדעת מטעם התובע.

            ג.          למרות האמור לעיל ולמרות שבאי הבאת ראיות מטעם הנתבעת על מועד בדיקת אותו כביש בו אירע האירוע הנדון החלטתי לייחס לנתבעת אחריות חלקית - הגם שאין לשלול אחריות  של התובע, כפי שציינתי לעיל - לאור הנימוקים הבאים: